האם העובד יכול להתפטר ולקבל פיצויים?

בהחלט. אם המעסיק כופה חל”ת – ובפרט כאשר מדובר בחל”ת ממושך או בלתי מוגדר בזמן – עשוי העובד להתפטר ולדרוש פיצויי פיטורים לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ”ג–1963, בטענה כי חל שינוי מהותי בתנאי העבודה או הרעה מוחשית במעמדו.

זכויות העובד במהלך חל”ת

• דמי אבטלה – בתקופת הקורונה תוקנו תקנות מיוחדות שאפשרו קבלת דמי אבטלה גם למי שהוצא לחל”ת. כיום, כל עובד שהוצא לחל”ת של 30 יום לפחות, עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי, אם עמד בתנאי הסף (כגון תקופת אכשרה, גיל וכיו”ב).
• רציפות זכויות סוציאליות – לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי וחוק הביטוח הלאומי, שמירת זכויות סוציאליות בתקופת חל”ת מותנית בהמשך תשלום עצמאי של דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות על ידי העובד או מעסיקו.
• קרן פנסיה – במהלך חל”ת המעסיק אינו מחויב להפריש לקרן הפנסיה, והעובד חייב להסדיר הפרשות עצמאיות כדי שלא תיפגע זכאותו העתידית או כיסויים ביטוחיים.

כמה זמן מותר להיות בחל”ת?

החוק אינו קובע מגבלה על משך תקופת החל”ת, אך ככל שמדובר בתקופה ממושכת, יש לקיים תיאום שוטף עם העובד ולהבהיר את התנאים, לרבות מועד משוער לחזרה, שמירה על רציפות זכויות ועמידה בתנאים מול ביטוח לאומי.

לפי נוהלי הביטוח הלאומי, אם עובד לא חזר לאחר 6 חודשים – על המעסיק לשקול מחדש את העסקתו או לשוב ולהחתימו על חל”ת חדש, תוך דיווח מתאים ללשכת שירות התעסוקה.

היבטים מוסריים וניהוליים

מעבר לפן המשפטי, הוצאה לחל”ת באופן שרירותי עשויה לפגוע באמון העובד, לערער את יחסי העבודה וליצור בסיס לסכסוכים עתידיים. לכן מומלץ למעסיקים לפעול בשקיפות, להיוועץ עם עורך דין לפני הוצאה לחל”ת, ולתעד כל הסכמה שניתנה בכתב.

לסיכום,

חל”ת הוא כלי שנועד לאפשר גמישות בעת משבר – אך אינו מעניק “פטור” מהמעסיק מהתחייבויותיו החוקיות. חובה על כל מעסיק לקבל את הסכמת העובד, להבהיר את התנאים, ולוודא שהזכויות נשמרות ככל האפשר. עובד שנפגע – זכאי לשקול את צעדיו המשפטיים, לרבות תביעה לדמי פיטורים או פיצוי בגין הרעה מוחשית בתנאי העסקה.