פרטיות העובד במקום העבודה – מה מותר למעסיק ומה אסור?

מה מותר למעסיק?

• מצלמות אבטחה
• מותר להציב מצלמות במרחבים ציבוריים בלבד, כגון מסדרונות, כניסות למשרד, חניונים, אזורי קבלה.
• אסור לצלם בשירותים, מטבחים, חדרי מנוחה, מקלחות או בכל מקום שבו יש לעובד ציפייה סבירה לפרטיות.
• חובה להודיע לעובדים שהאזור מצולם, ולציין את מטרת השימוש בצילומים.
• מעקב אחר דוא”ל מקצועי
• ניתן לעקוב אחר תיבת דוא”ל שניתנה לעובד לצרכי עבודה בלבד, בתנאי שנמסרה על כך הודעה מראש.
• אין לעיין בהודעות פרטיות, גם אם הן הגיעו לתיבה זו, אלא אם נאסר במפורש על שימוש פרטי.
• מעקב מיקום (GPS)

מעקב כזה מותר רק כאשר נעשה ברכב של העבודה, לצורך תפעול ובטיחות.

חובה ליידע את העובד מראש על קיום המעקב.

אין לבצע מעקב מחוץ לשעות העבודה, ובפרט לא כאשר העובד משתמש ברכב גם לצרכים פרטיים.

מה אסור למעסיק?

• בדיקת טלפון נייד פרטי – גם אם נעשה שימוש בטלפון בזמן העבודה, אסור למעסיק לבדוק שיחות, הודעות, תמונות או מיקום, אלא אם קיבל הסכמה חופשית ומודעת.
• האזנה לשיחות פרטיות – האזנה, הקלטה או ניתוח תוכן שיחות (גם במכשיר עבודה) אסורות, אלא אם ניתנה הסכמה מראש, והעובד הוזהר שהשיחה מוקלטת.
• דרישת סיסמה לרשתות חברתיות – אסור למעסיק לדרוש מהעובד לספק גישה לחשבון פייסבוק, אינסטגרם או וואטסאפ. גם צילומי מסך פרטיים הם מחוץ לתחום, אלא אם נמסרו מרצון.

עקרונות הפסיקה – מידתיות ושקיפות
בתי הדין לעבודה אימצו את גישת המבחן המשולב:

1. האם המטרה לגיטימית?
2. האם יש דרך פחות פוגענית להשיג אותה?
3. האם העובד ידע על כך?
4. האם ניתנה לעובד ציפייה לפרטיות?

כאשר מתקיימת פגיעה בפרטיות ללא שקיפות או הסכמה, בית הדין עלול לקבוע כי הראיות שהושגו אינן קבילות, ואף לפסוק פיצוי בגין הפגיעה.