
מבוא
העסקת עובדים באמצעות קבלן שירותים או חברת כוח אדם הפכה בשנים האחרונות לשיטה רווחת בעיקר במגזר הציבורי, בענפי הניקיון, האבטחה, התעשייה והמחשוב. מדובר במבנה תעסוקתי שבו העובד מועסק פורמלית על ידי גוף אחד (הקבלן), אך בפועל מבצע את עבודתו אצל גורם אחר – “המזמין”. אף על פי שהשיטה מעניקה גמישות תפעולית למעסיקים, היא העלתה לא אחת טענות לניצול עובדים, תשלום שכר חלקי או אי מתן זכויות סוציאליות מלאות. המחוקק והפסיקה בישראל ניסו להתמודד עם תופעה זו תוך שמירה על איזון עדין בין צורכי הגמישות של המעסיק לבין שמירה על זכויות העובד.
מי נחשב עובד קבלן?
עובד קבלן הוא עובד שמועסק על ידי חברת כוח אדם או קבלן שירות, אך מבצע את עבודתו אצל לקוח אחר – המעסיק בפועל. לדוגמה: שומר בכניסה למשרד ממשלתי, שמועסק דרך חברת אבטחה אך נמצא יום-יום אצל המזמין.
שני חוקים עיקריים עוסקים בנושא:
חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ”ו–1996
חוק שירותי שמירה וניקיון, תשע”ב–2012
בנוסף לכך, קיימת פסיקה ענפה שמפרשת את יחסי העבודה ומבחינה בין העסקה לגיטימית לבין מצב של “העסקה פיקטיבית”.
זכויות מיוחדות לעובדי קבלן
המחוקק העניק לעובדי קבלן זכויות השוואה שנועדו למנוע אפליה ביחס לעובדי המעסיק הישיר:
לאחר 9 חודשי עבודה באותו מקום, עובד קבלן זכאי ל-השוואת תנאי עבודה למה שמקבלים עובדי המזמין באותו תפקיד (או תפקיד דומה): חופשה, הבראה, שעות נוספות, הבראה, שי לחג ועוד.
לאחר 12 חודשי עבודה – ובתפקידים מסוימים כגון שמירה, ניקיון, מינהלה, מחשוב או מוקדנים – המזמין מחויב לבחון את קליטת העובד להעסקה ישירה, אלא אם ניתנה לכך הצדקה עניינית.
אחריות משותפת – הן לקבלן והן למזמין יש אחריות משותפת ונפרדת לשמירה על זכויות העובד. אם הקבלן לא משלם שכר מינימום, דמי הבראה או פנסיה – המזמין עשוי להיתבע ישירות.
היבטים משפטיים – מתי המזמין הופך למעסיק?
בתי הדין לעבודה קובעים כי במקרים שבהם ניכר כי העובד הוטמע לחלוטין אצל המזמין, ולא הייתה עצמאות ניהולית אמיתית של הקבלן – ייתכן שיוכר קיומם של יחסי עובד-מעסיק ישירים בין העובד לבין המזמין.
המבחנים שנשקלים:
מי מפקח על העובד בפועל?
מי קובע לו את סדר היום, שעות העבודה, ימי החופשה?
מי מספק את הציוד וההדרכה?
האם יש לעובד מעמד דומה לעובדים רגילים של המזמין?
סיכון משפטי למזמין השירות
מזמין שירות שאינו מקפיד על זכויות עובדי הקבלן עשוי להיחשף למספר סנקציות:
הכרה רטרואקטיבית ביחסי עבודה – וחיוב בתשלום זכויות סוציאליות מלאות, כולל פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה.
פיצוי בגין העסקה פיקטיבית – בתי הדין רשאים לפסוק פיצויים לעובדים שהועסקו דרך קבלן באופן מלאכותי.
אחריות אישית – במקרים קשים, ייתכן חשיפה גם כלפי נושאי משרה בכירים בגוף המזמין, בפרט כאשר התקיימה עצימת עיניים.
לסיכום,
העסקת עובדי קבלן היא חוקית – אך מחייבת זהירות והקפדה על כללי הדין. מזמין השירות אינו חסין מאחריות, ועליו לוודא כי תנאי ההעסקה הוגנים, זכויות נשמרות ונערך מעקב אחר התנהלות הקבלן. ככל שעובד משולב בפועל בתהליך העבודה כמו עובד מן המניין – קיים סיכון ממשי להכרה בו כעובד של המזמין.
למעסיקים – מומלץ להתייעץ משפטית טרם התקשרות עם קבלן. לעובדים – חשוב לדעת כי גם אם אתם מועסקים דרך חברת קבלן, אתם זכאים לזכויות מלאות לפי החוק.
קראו עוד קצת עלינו והבינו למה אתם צריכים דווקא את משרדנו לייצוג ולטיפול בעניין המשפטי שלכם.
אם אתם מעוניינים להתחיל בתהליך, פנו אל אחד מעורכי הדין אצלנו ונשמח לייעץ לכם בנושא שבו אתם מעוניינים.